מסלולי השקעה כהלכה בחיסכון הפנסיוני

החודש נפגשתי עם רב מכובד בעיר הקודש, ירושלים. לא אציין את עיסוקו, לשמירה על פרטיותו, אך אציין שזו הייתה אחת הפגישות הכי מעניינות שזכיתי להיות שותף להן.

כחלק מהכרת הצרכים והתאמת הפתרון הטוב ביותר עבורו, שאלתי שאלה מקדימה "האם חשוב לך מסלול השקעה 'כשר'?" -תשובתו הייתה שאכן ישנה חשיבות רבה למסלול השקעה כשר. זו אמנם לא הפעם הראשונה שזכיתי לתשובה זו, אך בהחלט זו התשובה הראשונה שגרמה לי לבדוק יותר לעומק את נושא הכשרות בהשקעות.
לקריאה נוספת באתר 'מכון כת"ר'.

מה אומרת ההלכה?

ההלכה היהודית קובעת שאסור ליהודי ללוות ולקבל ריבית. בשלושה מקומות בתורה מצויין הנושא: ספר 'שמות' פרק כ"ב, ספר 'ויקרא' פרק כ"ה ובספר 'דברים' פרק כ"ג -נכתב באופן מפורש שאסור ליהודי לגבות ריבית בגין הלוואה הניתנת ליהודי (כלומר, אין איסור על יהודי להלוות כספים ולקבל ריבית מאדם שאינו יהודי). ההלכה היהודית קובעת שליהודי מותר לקבל כסף תמורת עבודה או עבור ביצוע עסקה אך נאסר עליו לקבל רווח הנובע מן הכסף עצמו.

בשוק כלכלי מודרני, סוגיית איסור הריבית הפך לבעייתי מאוד ולכן כבר לפני מאות שנים מצא הראש היהודי פתרון:
בשנת 1681 תיקן הרב מנחם אביגדורש מלודמיר תקנה המאפשרת למלווה להרוויח מתקופת ההלוואה ולקבל תגמול מהלווה על הסיכון שהוא לוקח על עצמו בעצם מתן ההלוואה.
התקנה נוסחה ופורסמה תחת המונח "היתר עיסקא" בספר "נחלת שבעה". מתן כסף לאחר במסגרת "היתר עיסקא" לא מוגדרת כהלוואה, אלא כהסכם בין מלווה ללווה אשר מוחזקים כשותפים בכסף הדרוש לביצוע עסקה. על פי ההסכם מחצית מן הסכום שנותן המלווה ללווה שייך למלווה והוא ניתן כפיקדון שיוחזר בתום תקופת זמן שנקבעה מראש. על מחצית זו חלים כל חוקי הפיקדון. המחצית השנייה של הסכום ניתנת ללווה כהלוואה ללא ריבית.

הבנקים ומרבית חברות הביטוח ובתי ההשקעות במדינת ישראל מחזיקים  הסכמים של "היתר עסקה" כדי לאפשר לציבור שומר המצוות ללוות מהם כספים.

בשנים האחרונות גם שוק החיסכון הפנסיוני נדרש לתת מענה לציבור חוסכיםף אשר מבקש שלא לעשות שימוש בכספים שהוא חוסך בדרך שלא תואמת את כללי ההלכה היהודית. האתגר בשוק החיסכון הפנסיוני גדול עוד יותר כאשר מעבר לבעיית הריבית קיים חשש שכספי החוסכים מושקעים בחברות אשר מחללות שבת או כאלה אשר עוסקות בפעילות שאיננה תואמת את כללי ההלכה היהודית.

על מנת לתת מענה לציבור הדתי והחרדי אשר חוסך כספים בקופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות ומראשית השנה גם עבור ילדיהם בקופת גמל חיסכון לכל ילד, הקימו חברות לניהול קופות גמל מסלול ספציפי, מסלול כשר בשם "מסלול הלכה". מסלולי השקעה אלו מקבלים 'תעודת כשרות' לאופן ניהול ההשקעות במסלול זה ממספר גופים, כאשר המקובל בקהילה החרדית כאשר הבולט שבהם הוא בד"ץ העדה החרדית ירושלים באמצעות ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים.

האם הציבור הדתי והחרדי משלם ביוקר על הכשרות?

לאחר הפגישה התחלתי לנסות ולהתאים לכבודו את הגופים המנהלים, מסלולי ההשקעה, התאמה לצרכים אישיים, תחת אילוצי מסלולים כשרים בלבד ובהתאם לדמי הניהול שאצליח להשיג עבורו בכל גוף מנהל, ציון השירות של הגוף המנהלים וביצועי העבר בקופה… אספר לכם שזו לא הייתה עבודה פשוטה, אך במהלכה נחשפתי לנתון "מעניין" ובעייתי. דמי הניהול במסלולים הכשרים גבוהים עשרות אחוזים ממסלולי ההשקעה "הרגילים" באותו גוף מנהל.

לדוגמה:

ועכשיו לשאלה החשובה? האם יש הצדקה להפרש בדמי הניהול בין המסלול הכשר למסלול ה"רגיל"?
האם עלויות ניהול ההשקעות במסלול זה גבוהות יותר מניהול ההשקעות במסלול ה"כללי"?

-אז זהו, שלא! ניהול ההשקעות במסלול 'כהלכה' הוא ניהול השקעות הכי פשוט וזול.
במסלול זה מותרת השקעה במדדים ומניות רק דרך מוצרים מובנים (ניתן להשקיע באג"ח מדינה, אג"ח מדינה זרה, אופציות, תעודות סל ו E.T.F בחו"ל -בחברות שבעליהן גויים או גויים ברובם, כדוגמת 'הום דיפו') ולאחר בדיקה של מספר קופות גמל כשרות, ההחזקה הישירה במניות היא 0% !!! (וחשיפת דלתא של כ- 32% מניות דרך המוצרים המובנים). יתרת הכספים מושקעים באגרות חוב של מדינת ישראל (בעלות היתר עיסקא, כמובן). כמו בן, בקופות אלו אין נכסים לא סחירים וכד', כך שניהול ההשקעות במסלול זה פשוט וזול ביחס לניהול ההשקעות במסלול "כללי", גדול ומורכב.

מנגד, אני מניח שקיים תשלום של בית ההשקעות לבדיקות הגוף וקבלת 'תעודת הכשרות', אך אין זה צריך להצדיק את הפער אותו דורשות חברות ההשקעות בדמי הניהול.

הנחיות השקעות כשרות בשוק ההון

חברה המוגדרת, לעניין ההשקעה בה, כמחללת שבת:

  • חברה שחלק מסניפיה, הקניונים שברשותה או מפעלים שבבעלותה פתוחים בשבת.
  • חברה שהינה בעלת שליטה או אחזקה ניכרת בחברה המחללת שבת כנ"ל.
  • חברה המשכירה חנויות שאינן כשרות או שפתוחות בשבת.
  • חברה העוסקת בקידוחי גז ובפיתוח אסדות גז תוך חילול שבת ע"י יהודים.
  • חברה הקונה ומשווקת חומרי גלם או מוצרים שידוע לכל שיוצרו בשבת על ידי יהודים.

חברה המוגדרת, לעניין ההשקעה בה, כמחללת שבת:

  • חברה שחלק מסניפיה, הקניונים שברשותה או מפעלים שבבעלותה פתוחים בשבת.
  • חברה שהינה בעלת שליטה או אחזקה ניכרת בחברה המחללת שבת כנ"ל.
  • חברה המשכירה חנויות שאינן כשרות או שפתוחות בשבת.
  • חברה העוסקת בקידוחי גז ובפיתוח אסדות גז תוך חילול שבת ע"י יהודים.
  • חברה הקונה ומשווקת חומרי גלם או מוצרים שידוע לכל שיוצרו בשבת על ידי יהודים.

איסורי ריבית בהשקעה בחברות:

  • חברה שההשקעה בה אסורה: חברה המנפיקה אג"ח ואינה חתומה על היתר עסקא
  • חברה שההשקעה בה מותרת: חברה החתומה על היתר עסקא
  • חברה שההשקעה בה מותרת אך בעדיפות נמוכה: חברה שאינה חתומה על היתר עסקא אך אינה מנפיקה אג"ח.

(מקור: מכון כת"ר -לכלכלה על פי התורה)

לקריאה נוספת באתר 'מכון כת"ר'.

לקבלת הצעה לחיסכון פנסיוני ופיננסי 'כשר':